מהי הכנסה מיגיעה אישית לצורכי מס
הכנסה מיגיעה אישית היא הכנסה שמקורה בעבודה שלכם: משכורת כשכירים, או הכנסה מעסק או ממשלח יד שאתם פעילים בהם בעצמכם. למשל, תשלום שמתרגמת עצמאית מקבלת על תרגום שעשתה הוא הכנסה מעבודתה. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מוסיף להגדרה רשימה של תקבולים שנחשבים הכנסה מיגיעה אישית גם כשאין מאחוריהם עבודה שוטפת, ובהם קצבה ממעסיק לשעבר, מענק פרישה ודמי שכירות מסוימים.
הכנסה שלא מיגיעה אישית היא הכנסה שבאה מרכוש או מהון ולא מהעבודה עצמה. דוגמה: דמי שכירות מדירה שאינם הכנסה עסקית ואינם נכנסים לחריג שבחוק. הביטוי הכנסה פסיבית מוכר מהשיח הכלכלי, אבל הוא לא קובע את הסיווג לצורכי מס. צריך לבדוק מהו מקור התקבול ומה החוק אומר עליו.
לסיווג יש משמעות כספית ישירה. לפי סעיף 121 לפקודה, הכנסה חייבת מיגיעה אישית מתחילה במדרגת מס של 10%. הכנסה חייבת שאינה מיגיעה אישית, אצל מי שלא מלאו לו 60, מתחילה ב־31% כשחלות עליה המדרגות הרגילות. גם הטבות כמו הזיכוי לתושבי יישובים מוטבים והפטור לעיוורים ולאנשים עם נכות מחושבות על ההכנסה מיגיעה אישית.
כשמגיע אליכם תשלום, הכינוי שלו לא מספיק. שתי שאלות קובעות: מהיכן הכסף בא, והאם התקבול מופיע ברשימה שבסעיף 1 לפקודה. הנוסח המלא מופיע בנוסח פקודת מס הכנסה.
| סוג התקבול | התנאי או ההבחנה המרכזית |
|---|---|
| קצבה ממעסיק לשעבר | נכללת במפורש בהגדרה שבסעיף 1 לפקודה. |
| קצבה מקופת גמל לקצבה | משולמת בשל עבודה, או מכוח חברות של חמש שנים לפחות כשרוב ההכנסה החייבת בחמש השנים הקודמות הייתה מיגיעה אישית. |
| קצבה לשאירים | משולמת לשאירים של מי שקיבל קצבה ממעסיק לשעבר או מקופת גמל כאמור. |
| קצבת אובדן כושר עבודה | משולמת מקופת גמל לקצבה או כתשלום ביטוח בשל אובדן כושר עבודה, כמפורט בפקודה. |
| קצבה מהמוסד לביטוח לאומי | קצבה החייבת במס. |
| מענק עקב פרישה או מוות | נכלל בהגדרה; שאלת הפטור או החיוב נבדקת בנפרד. |
| היוון קצבה | סכום שהתקבל מהיוון קצבה מהסוגים המנויים בהגדרה. |
| דמי שכירות מנכס ששימש בעסק | הנכס שימש את האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד במשך עשר שנים לפחות לפני תחילת ההשכרה. |
מקור: פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 1 (נבו)
אילו תקבולים נכללים בהגדרה גם בלי עבודה שוטפת
סעיף 1 לפקודה לא מגדיר הכנסה מיגיעה אישית במשפט כללי אחד. הוא מונה סוגי הכנסה מעבודה, ולצידם רשימת תקבולים שהחוק מצרף להגדרה. אלה העיקריים:
- קצבה ממעסיק לשעבר, למשל פנסיה תקציבית.
- קצבה מקופת גמל לקצבה בשל עבודה, או קצבה מקופה שהאדם היה חבר בה חמש שנים לפחות, כשרוב ההכנסה החייבת שלו בחמש השנים שקדמו לקצבה הייתה מיגיעה אישית.
- קצבה לשאירים של מי שקיבל קצבה מהסוגים הקודמים.
- קצבת אובדן כושר עבודה שמשולמת מקופת גמל לקצבה, כולל תשלומי ביטוח בשל אובדן כושר עבודה כפי שמפורט בפקודה.
- קצבה חייבת במס מהמוסד לביטוח לאומי.
- מענק שהתקבל עקב פרישה או עקב מוות.
- סכום שהתקבל מהיוון קצבה מהסוגים המנויים בהגדרה.
- דמי שכירות מנכס ששימש בעסק, בתנאים שמפורטים בהמשך.
לכל סוג תקבול יש תנאים משלו, ולכן אי אפשר להניח שכל קצבה נכללת באופן אוטומטי. קצבה מקופת גמל, למשל, תלויה בכך שהיא משולמת בשל עבודה או בתקופת החברות בקופה ובמקור ההכנסה בשנים שקדמו לה.
החריג של דמי השכירות רלוונטי לעצמאים שמפסיקים לעבוד ומשכירים את המקום שבו פעלו. דמי שכירות נחשבים הכנסה מיגיעה אישית אם הנכס שימש את האדם במשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד. נניח שבעל מוסך עבד במבנה שבבעלותו שתים־עשרה שנה ואז השכיר אותו. במקרה כזה צריך לבדוק את החריג לפני שמדווחים על דמי השכירות כהכנסה רגילה מרכוש.
ההכללה בהגדרה היא הוראת סיווג בלבד, והיא לא מבטיחה פטור ממס. מענק פרישה, למשל, נכלל בהגדרה, אבל השאלה אם הוא פטור או חייב נבדקת לפי ההוראות שחלות עליו.
איך הסיווג משפיע על מדרגות המס
סעיף 121 לפקודה קובע שני מסלולים. בהכנסה מיגיעה אישית חלות מדרגות מופחתות שמתחילות ב־10%. בהכנסה חייבת שאינה מיגיעה אישית, השיעור על החלק הראשון הוא 31%, ומשם הוא עולה למדרגות הגבוהות יותר.
נכון ל־נובמבר 2026, לפי לוח העזר של רשות המסים לשנת 2026, שעודכן לאחר ריווח המדרגות שנכנס לתוקף ב־31 במרץ 2026 בתחולה מתחילת השנה, אלה המדרגות השנתיות על הכנסה מיגיעה אישית:
- עד 84,120 ש״ח: 10%.
- מ־84,121 עד 120,720 ש״ח: 14%.
- מ־120,721 עד 228,000 ש״ח: 20%.
- מ־228,001 עד 301,200 ש״ח: 31%.
- מ־301,201 עד 560,280 ש״ח: 35%.
- מעל 560,280 ש״ח: 47%.
על הכנסה שאינה מיגיעה אישית, מי שלא מלאו לו 60 משלם 31% עד 301,200 ש״ח, ומשם המדרגות זהות. אלה שיעורים לפני נקודות זיכוי והטבות, ולכן הם לא בהכרח המס שתשלמו בפועל.
דוגמה להמחשה
נניח שלאדם בן 45 יש הכנסה חייבת שנתית של 100,000 ש״ח, וזו ההכנסה היחידה שלו. אם כולה מיגיעה אישית, המס לפני זיכויים הוא 10% על 84,120 ש״ח (8,412 ש״ח) ועוד 14% על 15,880 ש״ח (2,223 ש״ח בעיגול), כלומר כ־10,635 ש״ח. אם אותה הכנסה אינה מיגיעה אישית ומדרגות הבסיס חלות עליה, המס לפני זיכויים הוא 31%, כלומר 31,000 ש״ח. הדוגמה היא להמחשה בלבד ואינה כוללת נקודות זיכוי, הפקדות או שיעורים מיוחדים.
החריג לבני 60 ומעלה והחריג לפנקסים
סעיף 121 מחיל את המדרגות המופחתות גם על הכנסה חייבת של יחיד שמלאו לו 60 בשנת המס, גם כשההכנסה אינה מיגיעה אישית. לכן פנסיונר שמשכיר דירה עשוי ליהנות ממדרגות שמתחילות ב־10% גם על דמי השכירות. מנגד, החוק קובע שהשיעורים המופחתים לא יחולו על הכנסה שחובה לנהל לגביה פנקסי חשבונות, אם לא נוהלו לגביה פנקסים קבילים. לעצמאים יש לכך משמעות מעשית: ניהול ספרים תקין הוא תנאי לשיעורים המופחתים. עצמאים קטנים יכולים לקרוא גם כמה מס משלם עוסק פטור ומה ההבדל מעוסק מורשה.
ההשוואה מתייחסת להכנסה שעליה חלות המדרגות הרגילות. לחלק מההכנסות, כמו ריבית, דיבידנד או שכר דירה למגורים במסלולים מסוימים, יש שיעורי מס נפרדים או מסלולים מיוחדים, וצריך לבדוק אותם לפי הכללים שלהם. לחישוב מפורט של מס על פעילות עצמאית אפשר להיעזר בהסבר לחישוב מס הכנסה לעצמאים, אחרי שביררתם מהי ההכנסה החייבת ומהו הסיווג שלה.
הטבות נוספות שתלויות בסוג ההכנסה
מדרגות המס הן לא המקום היחיד שבו הסיווג משנה. כמה הטבות בפקודה מנוסחות מראש על הכנסה מיגיעה אישית, ולכן מי שמסווג תקבול לא נכון עלול לחשב את ההטבה בטעות.
פטור לעיוורים ולאנשים עם נכות. סעיף 9(5) לפקודה פוטר ממס הכנסה מיגיעה אישית של עיוור או של אדם עם נכות בשיעור שנקבע בחוק, עד תקרה שנתית. התקרה תלויה באחוזי הנכות ובמשך תקופת הנכות. לגבי הכנסה שאינה מיגיעה אישית יש הוראה נפרדת ומצומצמת יותר.
זיכוי לתושבי יישובים מוטבים. סעיף 11 לפקודה נותן זיכוי ממס לתושבי יישובים שנקבעו בחוק. הזיכוי מחושב כאחוז מההכנסה החייבת מיגיעה אישית, עד תקרה, ושיעורו תלוי ביישוב. הכנסה מרכוש לא נכנסת לבסיס החישוב של הזיכוי הזה.
הסכומים והתקרות של ההטבות האלה מתעדכנים, ולכן כדאי לבדוק אותם בפרסומי רשות המסים לשנת המס הרלוונטית לפני שמחשבים. ההגדרה עצמה, ובמיוחד השאלה אם התקבול מיגיעה אישית, נשארת נקודת המוצא.
מה לברר לפני שמסווגים תקבול בדוח
התחילו בתיאור הפעילות שממנה הגיע הכסף. נניח שאתם מקבלים מלקוחות תשלום חודשי קבוע על שירות שאתם נותנים. התשלום חוזר כל חודש, אבל הוא עדיין תמורה לעבודה שלכם, ולכן הוא הכנסה מיגיעה אישית. כשמגיעים דמי שכירות, ריבית או קצבה, צריך לבדוק את ההוראה שנוגעת לאותו מקור.
כמה שאלות שעוזרות לסווג:
- האם התשלום הוא תמורה לעבודה או לשירות שאתם נותנים בעצמכם, כשכירים או כעצמאים.
- האם מדובר בקצבה, במענק פרישה או בהיוון קצבה, ומה מקור התשלום: מעסיק לשעבר, קופת גמל או המוסד לביטוח לאומי.
- אם זו קצבה מקופת גמל, כמה שנים הייתם חברים בקופה ומה היה מקור רוב ההכנסה שלכם בחמש השנים שקדמו לה.
- אם אלה דמי שכירות, האם הנכס שימש אתכם בעסק או במשלח יד עשר שנים לפחות לפני שהתחלתם להשכיר אותו.
- האם מלאו לכם 60 בשנת המס, כי אז המדרגות המופחתות עשויות לחול גם על הכנסה שאינה מיגיעה אישית.
- אם אתם עצמאים, האם ניהלתם פנקסי חשבונות קבילים בשנה הזו.
לפני שאתם פונים ליועץ מס או לרואה חשבון, רכזו את ההסכם שמכוחו משולם הכסף, אישורים שנתיים מהקופה או מהמעסיק ותיאור של העבודה שאתם עושים. בהשכרת נכס ששימש בעסק, הכינו גם תיעוד של השימוש הקודם ושל משך התקופה, כמו חוזים, חשבוניות או רישום העסק בכתובת. בקשו לברר בנפרד שלושה דברים: סיווג ההכנסה, מסלול המס שחל עליה וההטבות שתלויות בסיווג.
אם ההכנסה שלכם משתנה במהלך השנה, למשל כשאתם מתחילים לקבל קצבה או מפסיקים פעילות עסקית, הסיווג משפיע גם על התשלומים השוטפים. במדריך לחישוב מקדמות מס הכנסה מוסבר איך מעדכנים את המקדמות כשההכנסה משתנה.











