סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים: מה הוא מבטיח ומה לבדוק בהסכם

מה זה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים קובע כלל בסיסי: עובד שפוטר אחרי שנת עבודה אחת לפחות מקבל פיצוי של משכורת חודשית אחת על כל שנת ותק, לפי השכר האחרון. ברירת המחדל בחוק היא שהפקדות לקופת גמל או לקרן פנסיה לא מחליפות את חובת התשלום הזאת, אלא אם הסכם קיבוצי קובע אחרת או ששר העבודה אישר את ההסדר (פורטל זכויות העובדים).

סעיף 14 הוא החריג. כשההסדר חל, הכסף שהמעסיק מפקיד בכל חודש לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים מחליף את הפיצויים. בסיום העבודה אתם מקבלים את מה שנצבר בקופה, והמעסיק לא מחשב מחדש פיצויים לפי השכר האחרון. אם אתם שוקלים להתפטר, כדאי לקרוא מתי מקבלים השלמה ומה נשאר בקופה.

רוב המעסיקים הפרטיים מחילים את הסדר סעיף 14 דרך האישור הכללי שפרסם שר העבודה. האישור קובע שיעורי הפקדה מינימליים ותנאים, ומעסיק שעומד בהם לא צריך לבקש אישור פרטני לכל עובד (נוסח האישור הכללי, Pensuni).

לסעיף יש שלוש השלכות עיקריות על העובדים:

• הכסף שלכם גם בהתפטרות: המעסיק מוותר מראש על החזר הכספים שהפקיד, ולכן הם נשארים שלכם גם אם עזבתם מיוזמתכם.
• אין "השלמה" לשכר האחרון: אם השכר שלכם עלה עם השנים, הסכום בקופה עשוי להיות נמוך מחישוב של שכר אחרון כפול שנות ותק.
• שיעור ההפקדה קובע את הכיסוי: הפקדה של 8.33% מחליפה את כל הפיצויים, והפקדה של 6% מחליפה 72% מהם.

החישוב הרגיל של פיצויים לפי ותק מוסבר בהרחבה במדריך מי זכאי לפיצויי פיטורים ואיך מחשבים לפי שנות ותק.

8.33% או 6%: כמה מהפיצויים ההפקדות מחליפות

משכורת חודשית אחת לשנה שווה 8.33% מהשכר השנתי, ולכן זה השיעור שמכסה פיצויים מלאים. לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה, מאז ינואר 2017 שיעורי ההפקדה המינימליים הם 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ו-6% מהמעסיק לפיצויים, ובסך הכול 18.5%. המעסיק רשאי להוסיף 2.33% לרכיב הפיצויים כדי להגיע ל-8.33% (ביזפורטל).

באישור הכללי מופיעים שני מסלולים עיקריים:

האישור הכללי קובע גם שיעורי הפקדה כוללים (תגמולי מעסיק ופיצויים יחד) לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים. בביטוח מנהלים השיעור הנדרש תלוי גם בשאלה אם המעסיק משלם על ביטוח אובדן כושר עבודה (Pensuni). כדי לדעת באיזה מסלול אתם נמצאים, בדקו בתלוש או בדוח השנתי של הקרן את אחוז ההפקדה לרכיב הפיצויים.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים והתפטרות: מה מקבלים כשעוזבים

בלי סעיף 14, עובד שמתפטר לא זכאי בדרך כלל לפיצויים, וייתכן שהמעסיק יוכל לדרוש לעצמו את הכסף שנצבר ברכיב הפיצויים. כשההסדר חל, המעסיק מוותר מראש על כל זכות להחזר כספים מתוך ההפקדות שלו (נוסח האישור הכללי). לכן גם עובד שהתפטר כדי לעבור לעבודה אחרת, לפרילנס או מכל סיבה אחרת, נשאר עם הכסף שנצבר על שמו.

לוויתור הזה יש שני חריגים לפי האישור הכללי:

• בית הדין שלל את הפיצויים לפי סעיפים 16 או 17 לחוק, למשל בפיטורים בנסיבות חמורות של הפרת משמעת.
• העובד משך את הכספים מהקופה בלי "אירוע מזכה": מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ומעלה.

יש גם מצבים שבהם התפטרות נחשבת לפיטורים, למשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מצב בריאותי של העובד או של בן משפחה, או הגעה לגיל פרישה. במצבים כאלה ייתכן שתהיו זכאים לפיצויים מלאים (ביזפורטל). אם אתם במסלול של 6% ומתפטרים בנסיבות כאלה, שווה לבדוק אם מגיעה לכם השלמה של 28%.

הזכויות שלכם בפיטורים, כולל הודעה מוקדמת ושימוע, מפורטות במדריך פיטורים: הזכויות שלכם ומה המעסיק חייב לשלם.

דוגמה: מה ההבדל בין צבירה לפי סעיף 14 לחישוב לפי שכר אחרון

נניח שעבדתם חמש שנים. בשלוש השנים הראשונות השתכרתם 8,000 ₪ בחודש, ובשנתיים האחרונות 10,000 ₪. המעסיק הפקיד 8.33% לפיצויים לאורך כל התקופה. המספרים הם להמחשה בלבד, ולא כוללים תשואה או דמי ניהול.

בלי סעיף 14, פיצויים לפי שכר אחרון היו 10,000 ₪ כפול 5 שנים, כלומר 50,000 ₪. ההפרש של כ-6,000 ₪ נובע מעליית השכר. בפורטל זכויות העובדים מכנים את הפער הזה "חוב ותק פיצויים" (פורטל זכויות העובדים). כשההסדר חל ובוצעו הפקדות מלאות, המעסיק לא חייב להשלים אותו. מצד שני, בקופה מצטברת לאורך השנים גם תשואה, והיא יכולה לצמצם את הפער או לעבור אותו.

אותו עובד במסלול של 6% בשכר קבוע של 10,000 ₪ היה צובר 600 ₪ בחודש, כלומר 36,000 ₪ בחמש שנים, שהם 72% מ-50,000 ₪. אם הוא מפוטר, המעסיק משלים עוד 14,000 ₪. אם הוא מתפטר, בדרך כלל הוא נשאר עם ה-36,000 ₪ שבקופה. את המקרה שלכם אפשר לבדוק במחשבון פיצויי פיטורים עם קיזוז הצבירה.

מה הסעיף לא מכסה: שכר שלא הופרש והפקדות חסרות

סעיף 14 מחליף פיצויים רק על השכר שממנו בוצעו ההפקדות. לפי האישור הכללי, ההסדר לא גורע מזכויות העובד לפיצויים על שכר שמעל השכר שעליו הופקד הכסף, אם הזכויות האלה נובעות מהחוק, מהסכם קיבוצי, מצו הרחבה או מחוזה העבודה (Pensuni).

במקרים הבאים ייתכן שמגיע לכם יותר מהצבירה בקופה:

• הפקדה משכר נמוך מהשכר הקובע: אם המעסיק הפקיד רק משכר הבסיס, אבל רכיבים קבועים נוספים הם חלק מהשכר הקובע לפיצויים, ייתכן שמגיעה לכם השלמה על ההפרש.
• הפקדות חסרות: אם המעסיק לא הפקיד בכלל או הפקיד פחות מהנדרש, הוא חייב לשלם לכם את מה שהיה אמור להצטבר (פורטל זכויות העובדים).
• תקופה שלפני החתימה: ההסדר חל מיום החתימה על הסכם העבודה, ולכן על תקופה קודמת חלים בדרך כלל הכללים הרגילים (מלם שכר).

לפי פורטל זכויות העובדים, מעסיק שטוען שהוא פטור מפיצויים בגלל סעיף 14 צריך להוכיח שההסדר חל עליו וכמה בדיוק הפקיד. באחד מפסקי הדין שמובאים שם, המעסיק לא הציג את התלושים של העובד לתקופה מוקדמת, ובית הדין קבע שלא די בהסכם הקיבוצי כדי לפטור אותו (פורטל זכויות העובדים).

מתי ההסדר בתוקף: הסכם בכתב ותחולה מיום החתימה

במסלול של האישור הכללי, מעסיק לא יכול להחיל את סעיף 14 רק על סמך הפקדות לקרן. צריך הסכם בכתב בין המעסיק לעובד שנחתם לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ההפקדות. בהסכם העובד מסכים להסדר, ונוסח האישור מצורף אליו או מופיע בו (Pensuni).

בפסק דין שמובא בפורטל זכויות העובדים, המעסיק החתים את העובד על ההסכם רק בשלב הדיון המשפטי. בית הדין קבע שהמעסיק לא עמד בדרישות הסעיף ולא יכול להסתמך על הפטור (פורטל זכויות העובדים). לכן כדאי לוודא שיש הסכם חתום. אם חל עליכם הסכם קיבוצי, בררו במחלקת השכר או בוועד מה הוא קובע לגבי סעיף 14.

לגבי תחולה למפרע: הכלל הוא שההסדר חל מיום החתימה על הסכם העבודה ואילך. בקשות להחלה רטרואקטיבית נבחנות רק במקרים חריגים, ואפשר להגיש אותן דרך שירות מקוון של משרד העבודה (מלם שכר). אם מציעים לכם את ההסדר באמצע תקופת העבודה, בקשו שייכתב במפורש ממתי הוא חל.

מה לבדוק בהסכם העבודה ובתלוש לפני שחותמים

אלה הבדיקות שכדאי לעשות כשמציגים לכם הסכם עם סעיף 14, וגם כשאתם עוזבים מקום עבודה:

1. הנוסח בהסכם: ודאו שכתוב בו במפורש שחל הסדר לפי סעיף 14 והאישור הכללי, ושהמעסיק מוותר על החזר כספים.
2. אחוז ההפקדה לפיצויים: 8.33% מכסה את כל הפיצויים, ו-6% מכסה 72%. אם כתוב 6%, דעו שבפיטורים מגיעה לכם השלמה.
3. השכר שממנו מפקידים: השוו בין השכר המבוטח בדוח הקרן לבין השכר בתלוש. אם רכיבים קבועים לא נכללים בהפקדה, שאלו למה.
4. מועד החתימה: בדקו שההסכם נחתם לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ההפקדות, ושכתוב בו ממתי ההסדר חל.
5. רצף ההפקדות: פעם בשנה עברו על הדוח השנתי מהקרן. חודשים חסרים קל יותר לתבוע כשהעבודה עוד נמשכת.
6. בעזיבה: בקשו מכתב שחרור כספים, ואל תמשכו את רכיב הפיצויים בלי לבדוק את המס ואת ההשפעה על הקצבה העתידית. אפשר גם להשאיר את הכסף בקופה.

מי שעובר מעבודה שכירה לעצמאות יוצא ממסגרת סעיף 14: לעצמאים אין מעסיק שמפקיד פיצויים, ואת החיסכון הזה תצטרכו לבנות בעצמכם, למשל דרך קרן פנסיה. במקרה של מחלוקת על השלמה או על הפקדות חסרות, פנו לעורך דין לדיני עבודה או לארגון עובדים לפני שאתם חותמים על כתב ויתור.

שאלות נפוצות

האם מגיעים לי פיצויים אם התפטרתי ויש לי סעיף 14?

כן. הכסף שהמעסיק הפקיד לרכיב הפיצויים נשאר שלכם, כי במסגרת ההסדר הוא מוותר מראש על החזר הכספים. במסלול של 6% תקבלו בדרך כלל רק את הצבירה ולא את ההשלמה של 28%, אלא אם ההתפטרות נחשבת לפיטורים.

המעסיק החתים אותי על סעיף 14 אחרי חצי שנה. זה תקף?

לפי האישור הכללי, ההסכם צריך להיחתם לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ההפקדות, וההסדר חל מיום החתימה ואילך. על התקופה שלפני החתימה חלים בדרך כלל הכללים הרגילים, אלא אם משרד העבודה אישר החלה רטרואקטיבית במקרה חריג.

מה ההבדל בין סעיף 14 עם 6% לסעיף 14 עם 8.33%?

הפקדה של 8.33% מחליפה את כל פיצויי הפיטורים. הפקדה של 6% מחליפה 72% מהם, ובפיטורים המעסיק משלים את 28% הנותרים.

השכר שלי עלה. האם המעסיק משלים לפי השכר האחרון?

אם חל סעיף 14 וההפקדות בוצעו במלואן, המעסיק לא חייב להשלים לפי השכר האחרון. אם ההפקדות היו חסרות, או שבוצעו משכר נמוך מהשכר הקובע, ייתכן שמגיעה לכם השלמה.

איך יודעים אם יש לי סעיף 14?

חפשו בחוזה העבודה התייחסות לסעיף 14 או ל"אישור הכללי", או שאלו במחלקת השכר. בדוח השנתי של קרן הפנסיה רואים את אחוז ההפקדה לרכיב הפיצויים.